קהילת חב"ד בחברון
קהילה יהודית אשכנזית היסטורית כמאה שנה בעיר חברון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון. היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את היישוב היהודי בחברון, לצד הקהילה הספרדית שקדמה לה שנים רבות.
קהילת חב"ד בחברון מוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון" היות שרוב האשכנזים בחברון היו אנשי חב"ד[1], וחסידי חב"ד היו היהודים האשכנזים הראשונים שהתיישבו בחברון כקבוצה מזה דורות. היא הייתה הקהילה המרכזית של חסידות חב"ד בארץ ישראל במשך שנים רבות.
אנשי הקהילה אימצו מוטיבים של חוגי היישוב הישן ובכללם הלבוש המסורתי של היישוב. מנהיגת הקהילה הידועה היא הרבנית מנוחה רחל סלונים בת רבי דובער שניאורי, שכונתה "אם היישוב היהודי בחברון". בקהילת חב"ד בחברון הוקמו שתי ישיבות: ישיבת מגן אבות וישיבת תורת אמת שהיו הישיבות החסידיות הראשונות בארץ ישראל.
לאחר שעלתה לארץ ישראל מרוסיה, התיישבה הקהילה החב"דית בטבריה ובצפת[2][3], ובתחילת שנות ה־20 של המאה ה־19 עברו חסידי חב"ד לחברון, והקימו את הקהילה[3][4]. היא היוותה במידה רבה את הבסיס לשאר ההתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחייתה בנפרד ממרכז החסידות במזרח אירופה[5]. במשך שנות קיומה הוקמו קהילות חב"דיות נוספות, בהן יפו, צפת וירושלים. הקהילה התקיימה עד לטבח חברון (תרפ"ט) במאורעות תרפ"ט אז תם כליל היישוב היהודי בעיר.
לאחר מלחמת ששת הימים חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים מהציונות הדתית (עליהם נמנתה משפחה חב"דית אחת, הצייר ברוך נחשון ואשתו) אך קהילת חב"ד לא חודשה. בשנות ה־90 הוקם בעיר בית חב"ד[6]. כמה מהנכסים שהיו שייכים לקהילת חב"ד העתיקה משמשים היום את אנשי הקהילה היהודית בחברון. ב־2018 אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו – נחלת חב"ד" בחברון המיועדת לציבור ציוני דתי, שתוקם על שטח שנקנה על ידי האדמו"ר החמישי של חב"ד רבי שלום דובער שניאורסון[7].